_edited.png)
מודה היה לי קשה בקורונה הזאת. רגשות של עצב פחד כעס וחרדה הציפו אותי יותר מאשר בדרך כלל והכי ביאס אותי שהלך לי החשק המיני.
גם התביישתי שאני מרגישה ככה. נקלעתי למן מלחמה כזאת מוזרה עם עצמי למה אני לא מקבלת גם את הטוב והרע שיש בקורונה? אבל למען האמת שנאתי הכל..
זה נראה לי צביעות ומתאמץ שאני צריכה לעשות את עצמי שטוב לי בעוד שרע לי. למרות שבעידן האינסטגרם המגמה היא לדגמן חיים מושלמים ואין לגיטימציה להגיד רע לי והלך לי החשק המיני.
אנרגיית ההנאה שזורמת בתוך גופך עוזבת אותך זה מאוד מבלבל. האמת גם נבהלתי חשבתי שזה לעולמים. שלעולם לא יחזור אלי החשק המיני ומה יהיה?
כשהולך החשק המיני את מרגישה כבויה עם תחושה כללית של חוסר תחושה, חוסר חשק בכללי והרגשה כזאת שמישהו פשוט כיבה את המתג "שם למטה" ..והלך.
מה שקרה לי זה כאילו אני 2 ישויות נפרדות: הגוף שלי מצד אחד ואני מצד שני: הרגשתי שאני לא מחוברת לעצמי לא מחוברת לגוף שלי. וביחוד לא מחוברת לאנשים. אני יודעת לזהות את זה מייד. אני עצובה יותר, עצבנית יותר מדוכאת יותר אני לא כייפית, פשוט גרסה אחרת שלי "בלתי נסבלת".
אבל לא יכולתי להילחם בזה.
לא יודעת מה איתכן? אבל לי, זה קשה להסתובב בתוך הגוף שלי כשאין לי חשק מיני.
כשאת רגילה לחיות בשלום עם המיניות שלך, כשיש בדרך כלל בתוכך עסיסיות וחושנית ושמחה ומרגישה איך
לפני הקורונה פגשתי נשים בקליניקה שמתמודדות עם ה"כיבוי" הזה וחוסר התחושה בגוף כל ימי חייהן והן באות אלי כי הן רוצות משהו יותר בכל מה שקשור ליחסים עם גופן.
הן מתקשרות אליי, מכיוון שהן יודעות שבעומק ליבן, שגופן אומר להן שיש יותר. ויש מה לעשות והן צודקות!!
כשאני נפגשת עם נשים, בפגישה הראשונה הן מתארות לי תחושה של כאב בטן והתנגדות - כאילו איברי המין שלהן אומרים להן משהו כמו "עזבי אותי! אני לא רוצה להתעורר! לכי לעזאזל למה את עושה לי דבר כזה ומנסה להעיר אותי בכוח?
נכון לפעמים קיים הפחד הזה מלפגוש את ההנאה הזאת, כשאישה לא רק עושה שלום עם איברי המין שלה, אלא גם מוצאת את היכולת למצוא שוב הנאה, היא לפעמים נבהלת.
זה לפעמים יכול להישמע כך:
"אני לא מאמינה כמה מדהים סוף סוף להיות שוב בקשר עם המיניות שלי" ולקנח עם דמעות "למה חיכיתי כל כך הרבה זמן?"
מטופלת פעם אמרה לי: שהמאבק בו התמודדה היה יוצא דופן. זה היה מאבק בין הרצון שלה להתאחד עם גופה לבין חוסר היכולת לעשות זאת. זה כאילו שנים של דחייה מינית מבני זוג, יצרו מקום בגוף שלה שבו אמרו לה אברי המין שלה :בסדר, לא רצית אותי כשביקשתי להיות רצוי - אז עכשיו אני לא רוצה אותך."
החדשות הטובות הן שנשים יכולות לפרוץ את החומה הזאת ומגלות שגופן פוחד בדיוק כמו מוחן אבל ברגע שהן פורצות את החומה ואת הטרור שהן עושות לעצמן כמו :
"אני לא יכולה,
אני תקועה,
שום דבר לא עובד,
אני מכוערת,
אני זקנה ,
ההורמונים שלי הם בלגן
ואף אחד כבר לא רוצה אותי
אבל כשאנו ממשיכות וממשיכות להאמין שמגיע לנו הנאה מינית ועושות את כל הפעולות הקטנות כדי להגיע לזה, למרות הקושי ולא מתייאשות ,אנו פורצות את זה. פתאום ההנאה יכולה להתרחש וזה משנה את הכל.
אם זיהית את עצמך כאן אני מבטיחה לך שאת לא לבד. כל כך הרבה נשים מרגישות או הרגישו ככה. גם אני!
Comments