גם לי היה קשה לדבר על מיניות עם הבת שלי.

מודה, גם לי היה קשה לדבר עם הבת שלי על מיניות לפני שהתחלתי לעסוק בזה .

נכון, זה אחד הדברים שהכי קשה להורים, להתחיל את השיחה הזאת " בואי נדבר על מיניות ". איכסס אני זוכרת את הפעם הזאת כשהבת שלי שאלה אותי: מה זה מין אוראלי? ולמה בכלל בנות עושות את זה? מה יוצא להן מזה? רציתי שהאדמה תבלע אותי יחד עם הכיסא והשולחן גם יחד וגם לא ידעתי איך עונים על שאלה כזאת בכלל! היום אני יודעת שהייתי צריכה לדבר על מיניות בגיל צעיר יותר ולא לחכות שהבת שלי תהפוך למתבגרת בכדי לנהל איתה את "השיחה" אז זה כבר היה מאוחר מדי. טוב אז מה עושים? קודם כל התחילו מוקדם!

כן מוקדם כמו גיל 4, התחילו בדבר קטן שזה דבר גדול מאוד כמו: לקרוא לאיברי המין בשמות האמיתיים שלהם כמו פין ופות . אמא, תדעי כשקוראים לפות שלה פושפוש או טוטה זה עשוי להעביר את המסר לבת שלך שאין לפות שלה חשיבות, חשוב שהפות שלה תקבל לגיטימציה עוד מגיל צעיר כדי להבטיח שבעתיד היא לא תחשוב שהפות שלה פחות חשובה מהפין. אנחנו לא רוצים שהיא תחשוב שאיבר המין הזכרי והתענוג הזכרי חשובים יותר מאלה הנקביים. ולכן חשוב שלפות יהיה שם והתייחסות תזכרו שמשהו שאין לו שם הוא לא קיים! וזה בטח לא מה שאנו רוצים בתור הורים שהבת שלנו תחשוב שהפות שלה לא קיימת..אז אם הילדים עוד קטנים התחילו משם. והורים למתבגרים אל תתייאשו! יש מה לעשות ואפשר לדבר איתם. רק תתחילו בקטן ופה באתר יש מלא רעיונות .